שטחים פתוחים סגורים הוא פרויקט מחקרי מתמשך של פרופ׳ יעל מוריה, אדר׳ יעל חן-אגמון וסטודיו מא אודות השטחים הפתוחים בישראל. הפרויקט מציע הסתכלות ביקורתית על תפקידם של שטחים אלו דרך בחינה של הנרטיבים הפוליטיים והאתוסים הלאומיים המגדירים אותם; ומנסה לזהות את היסודות של החוקים והתקנות המעצבים את היחסים שבין אדם, אדמה ומדינה. ממצאי המחקר מרוכזים כאן לכדי ארכיון פעיל, המהווה גם מקום מפגש ושיח.
שטחים
פתוחים
סגורים
תקנות שמורות הטבע (סדרים והתנהגות) מפרטות את מה שמותר ואסור לעשות בשטחים המוגדרים כמוגנים/ בעלי חשיבות לאומית.
"נוף הוא מדיום לא רק להבעת ערך אלא גם להבעת משמעות, לתקשורת בין אנשים". יחסי הגומלין המורכבים בין חוק, טכנולוגיה ונוף מלמדים על דינמיקה של שליטה על עצים בידי בני-האדם ועל הדינמיקה ההפוכה של שליטה על בני-האדם באמצעות עצים. הלוחמה המשפטית על עצים בגדה המערבית היא מלחמה על השטח הלאומי באמצעות דוקטרינות משפטיות וטכנולוגיות מדעיות. אלו, גורמות למלחמה להיראות מתורבתת, לגיטימית וטבעית יותר.
תמ"א 22 שינתה את שימושי הקרקע במערך השטחים הפתוחים בישראל. התכנית מגנה על יערות, חורש טבעי ושטחים פתוחים בעלי פוטנציאל לייעור ולהתחדשות חורש; שטחים שלא זכו להגנה והיו עשויים להיכלל בתחום של פיתוח ובינוי. כחלק מהתכנית מוצג הרעיון של ייעור על פי "רוח המקום", ייעור המתאים לאיכויותיו וסגולותיו של כל אתר, משתלב בערכיו הטבעיים ומחזקם ותורם לייחודו של המקום ולזהותו.
נאומיו של ס' יזהר הם האתוס המכונן של הרטוריקה הסביבתית בישראל. הם תרמו לקידום שמירת הטבע והסביבה, וגם לאחר שנים רבות, יש בהם רלוונטיות למרחב החברתי והסביבתי של ימנו. למעשה, היה יזהר לקול הקורא לניהול ולאכיפה של משאבי הטבע בישראל, המבקר את הפיתוח המואץ והבלתי מתוכן וגם מתריע על סכנת אובדן הזהות הציונית, הנשענת בין היתר על ערכי הנוף והטבע.
מסוף המאה ה-19 ועד שנת 1960 גופים פרטיים, ציבוריים וממשלתיים, נטלו חלק בייעור הארץ. ניתוח מדיניותם ופועלם של הגופים השונים מצביע על קיומם של ארבעה דפוסי מדיניות: פעולה אד-הוק לפתרון בעיות מקומיות; מדיניות המתמקדת במשאב עצמו ומתבססת על ידע אודותיו ועל שיקולים רלוונטיים הכרוכים בניהולו; מדיניות הרואה במרחב וביער שבו משאב כלכלי; ומדיניות הרותמת את המשאב להגשמת יעדים בתחומים אחרים.
סכנת השרפות מכתיבה את סדרי העדיפויות בביצוע ממשק דילול חורש ויער בכרמל. תחילה ניתנת עדיפות לשטחי חורש ויער בפאתי יישובים ואתרי נופש. אז, מופנים מאמצים לייצוב ולעיצוב אזורי חיץ לאורך דרכים נגישות לכוחות כיבוי והצלה בעת הצורך. במקביל, מטופלים שטחים מרוחקים מיישובים, בהם פעולות הדילול מגדילות את המורכבות של המערכת האקולוגית בכרמל ומאפשרות את קיומם של מיני צומח וחי מגוונים.
החוק מגביל את אפשרויות החזקתן וראייתן של עזים שאינן עזי בית, והרועות בדרך כלל בעדרים. בנוסף, החוק קובע שאין אדם רשאי להחזיק עזים ולרעותן, אלא בתחומי הקרקע שבחזקתו ובמספר שיש בו משום בטחון שהזנתן בתחום האמור תהא מספקת. זאת, מתוך התפיסה כי קיומם של עדרי עזים נודדים הוא מכשול גדול על דרכו של מפעל הנטיעות.
החוק להגנת חיית הבר (התשט"ו-1955) קובע תקנות להגנת חיית הבר ואת ההגבלות והאיסורים על ציד חיות בר (כולל מיני עופות בר), על המסחר בהם, על אחזקתם בשביה או העברה של חיות בר ממקום למקום
הטבלה מסכמת את כל ההכרזות שהיו בשנים 1964-2017 כולל הרחבות לשמורות ולגנים קיימים ותוך הפרדה בין גן לשמורה שהוכרזו בהכרזה אחת כמו בהכרזות של הר הכרמל והר תבור.
חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 הוא חוק המסדיר את הקמת והפעלתם של אתרים מסוגים אחדים: גן לאומי, שמורת טבע, אתר לאומי ואתר הנצחה.
הכרזה על אתר כנכלל באחת מארבע קטגוריות אלה נעשית על ידי שר הפנים (למעט הכרזה על אתר הנצחה ממלכתי ואתר הנצחה חילי, שנעשית על ידי שר הביטחון).
הגופים השונים המטפלים בשטח הכרמל אינם מסכימים באשר לאופי הממשק היישומי הרצוי בו. מסמך זה שואף להגדיר את הבעיות המרכזיות הדורשות הנחיות לממשק לצומח המעוצה בכרמל ולהמליץ על ממשק יישומי המתחשב בערכיות היחסית של שטחים שונים מבחינה אקולוגית. זאת, תוך התעלמות מתפיסות פוליטיות והתמקדות בהיבט האקולוגי.
מיפוי במסגרת דוח מבקר המדינה המתאר את האיזורים בכרמל בהם התחוללה השריפה הגדולה ב-2010.
דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנוגע להקפאתה של תכנית הרחבת פארק הכרמל תוך סיפוח אדמות חקלאיות של דליית אל כרמל ועוספיה. הוועדה דרשה לקיים דיאלוג עם התושבים בנושאים מסוימים והצהירה כי על אף שאין לה סמכות חוקית לעצור את ההליכים, יש לה סמכות מוסרית, ציבורית ומעשית לקדם דיון והסכמה שלאחריה ימשכו ההליכים התכנוניים.
ארכיון המבוסס על מערכות מידע גיאוגרפיות של כלל השרפות שאירעו בין השנים 1978-2006. נמצא כי כמחצית משטח חורש הכרמל הגבוה והכרמל התיכון נשרף לפחות פעם אחת בתקופת המחקר. כמו כן, נמצא כי פיזור השרפות במרחב אינו אקראי, אלא בסמיכות לאזורים שבהם קיימת פעילות אדם מוגברת. ממצא זה תואם את ההנחה, כי כלל אירועי השרפות בארץ הן מעשה ידי אדם.
על אף היותו של הכרמל שטח נרחב ופתוח, הוא נתון ללחצים סביבתיים רבים הכוללים בין השאר בנייה, חקלאות, שריפות ופעילויות אנושיות נוספות הפוגעות בערכי הטבע, התרבות והמורשת בכלל ובתפקודן של המערכות האקולוגיות בפרט. המערכות האקולוגיות של הכרמל מספקות מגוון רחב של שירותי אספקה, וויסות ותרבות. שירותים אלה בעלי תועלות משמעותיות בהיבט הבריאותי, החברתי-תרבותי והכלכלי, למתגוררים בסמוך להן ולכלל תושבי ישראל.
ממצאי הביקורת בתחום מניעת שרפות. הבדיקה התמקדה באופן ההסדרה הארצית של פעולות המניעה, ובעיקר גיבוש מדיניות ותרגומה להנחיות מקצועיות; בפעולות המניעה שנעשו ושלא נעשו, בפארק הכרמל, ביישובים שבתחומו ושבסביבתו; בטיפול באתרי פסולת בפארק הכרמל ובשוליו העלולים לגרום לשרפה; בפעולות המוטלות על פקיד היערות הפועל במסגרת משרד החקלאות; בפעולות המוטלות על הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים; ובפעולות המניעה של רשויות כבאות.
מאבקם של החברה להגנת הטבע ושל הציבור הרחב על שימור הר הכרמל, במסגרתו, הסבירו, התריעו והתחננו "על חייו" של אתר הנוף היקר והנדיר הזה, נשא פירות. במשרדים ממשלתיים שונים החלו להבין כי גם למרחבים "סתם" יש ערך. קיימים סיכויים, שייגשו לתכנן מחדש את הר הכרמל, תוך שימת דגש על אספקטים של נוף וטובת הציבור ומניעת "פיתוח הרסני".
פניה למנכ״ל משרד הפנים לחקור אפשרויות לשינוי תחום השיפוט של עוספיא על מנת שהישוב יוכל להמשיך להתרחב.
מסמך בקשה להרחבת גבולות השיפוט של עוספיא על מנת שהישוב יוכל להתפתח.
הדוח מפרט את האיומים על השטחים הפתוחים בישראל כתוצאה מבנייה לא חוקית. בעמוד 23 יש התייחסות לפארק הכרמל - הצרכים האזרחיים של התושבים מוגרים כאיום ממשי לטבע.
המיפוי מראה בעלויות קרקע במרחב הגובל עם שמורת הכרמל - ניתן לראות את הקרקעות הפרטיות שהופקעו מתושבי דאלית אל-כרמל ועוספיא לטובת השמורה.
בעלי קרקעות בפארק הכרמל עתרו לבג"ץ, בבקשה לאפשר להם להגיש תביעה לפיצויים בשל הכרזת הקרקע כגן לאומי ושמורת טבע. בעתירה טוענים בעלי הקרקעות, כי המינהל מסרב להקצות להם קרקע חלופית עבור אדמותיהם שהוכרזו כפארק, ומסרב לרכוש את הקרקע האמורה.
בדיקת "כלכליסט" מגלה כי אדמות של מאות בעלי קרקעות בכרמל הופקעו לצורכי הפארק הלאומי בשנות ה-60 ובעליהן לא זכו לפיצוי. כעת בעלי הקרקעות מבקשים פיצוי - זכויות בנייה
מחאה שלתושבי דליאת אל-כרמל ועוספיא על כוונת המדינה להפקיע כ-4,200 דונם באזור המכונה הר שוקף, הממוקם מערבית ליישוב. הקרקע מיועדת להמשך פיתוח פארק הכרמל, אולם התושבים טוענים כי אלה הן קרקעות פרטיות וכי מדובר בעתודת הקרקע היחידה שנותרה לעיר הכרמל.
הפרסום עוסק במצוקה הקרקעית של הישובים הדרוזיים בישראל בעקבות מדיניות של הפקעות, סיפוח וייעור. הפרסום ממסכם את מצאי הקרקעות והאוכלוסייה של הרשויות המקומיות הדרוזיות ומכיל נתונים מפורטים והמלצות לפעולה.
המדיניות הסביבתית ההיררכית שהוכתבה על-ידי ישראל בהרי הכרמל במשך שנים גרמה לזיהוי היער כסמל ציוני מובהק ולניכור פיזי ותרבותי של תושבי הכפרים הדרוזים, שהמרחב שהיה בבעלותם הופקע בהדרגתיות. לאחרונה, פעולות התושבים מאתגרות נרטיבים ישנים ומייצרות ערך חדש ליער, בתקווה לנכסו לעצמם שוב ולהביא לאימוץ מדיניות סביבתית שוויונית יותר. היער הופך למגרש סמלי שבו מעצבים את זהויותיהם ואת מעמדם במדינה.
באביב 1960 הגיעה לפתחו של ביהמ"ש העליון עתירה של תושבי כפר ערבי שאדמותיהם נכללו בגבולות שטח אימונים. הדיון בה אוחד עם עתירתם של בעלי מחצבה שפעלה בשטח האימונים. בעוד שהעתירות עסקו בסוגיה נקודתית של הצהרה עליה התבקשו לחתום מבקשי הכניסה לשטח, הן היוו מקרה מבחן למתח שבין חשיבות הפעילות הבטחונית של צה"ל לבין השמירה על זכויותיהם של אזרחים המושפעים ממנה, ולחשיבות ההסדרה המשפטית של סוגיות אלה.
האתר של ד״ר עמירם אורן, המרכז מידע, נתונים מפות וספרים בנושא צבא ומרחב אזרחי. עמירם אורן, דוקטור לגיאוגרפיה, מחבר הספרים "ארץ בחאקי" (יחד עם רפי רגב) ו"השטחים המגויסים". עורך קבצי מאמרים: "צבא שיש לו מדינה" (יחד עם גבי שפר ואורן ברק), "מרחב הביטחון" (לבד) ו"ביטחון ותכנון" (יחד עם נילי שחורי). כמו כן כותב מאמרים אקדמיים רבים וגם מאמרים בעיתונות ואותם ניתן למצוא באתר זה.
המאמר מציג את התפתחות הנוף הצבאי בזמן ובמרחב מאז הקמת המדינה ועד ימינו, את המאפיינים הנוכחיים של הפריסה והתשתית, את ההיבטים של שמירה על ערכי טבע ונוף, את המהלך הנוכחי להעברת מחנות למטרופולין באר שבע ואת ההשלכות הסביבתיות הנובעות ממנו. במאמר מוצגים ההיבט הגאוגרפי של השטחים שצה"ל משתמש בהם לתשתית פיזית או לשטחי אש בנגב וההשלכות הסביבתיות הנובעות משימוש זה.
ערעור של 205 בעלי זכויות קרקע במערב ראשון לציון על פסק דין משנת 2006 שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ושבמסגרתו נדחתה תביעתם של המערערים לפיצוי בגין פגיעה במקרקעין. החל משנת 78 חלקים מסוימים בקרקעות של המערערים תפוסים וסגורים ע״י צה״ל, תחילה בעזרת צו תפיסת מקרקעין ולאחר פקיעת תוקפו, ע״י רכישת זכות חזקה ושימוש לתקופה של 20 שנים, בהתאם לפקודת הקרקעות
מאמר הבוחן את המתח הקיים בין סגירת שטחי אש בישראל, לפעילות אזרחית
מסמך הסוקר סוגיות סביבתיות הקשורות לפעילות צה"ל. במסמך הסברים על הסדרת תחום הגנת הסביבה בצה"ל, חלוקת הסמכות והאחריות בתחום ובקרה ואכיפה של דיני הגנת הסביבה בצה"ל. בנוסף מוצגים נתונים שנתנו ע״י צה"ל והמשרד להגנת הסביבה בנושא מצב תחום הגנת הסביבה בצה"ל ומפורט הטיפול של צה"ל בשלושה מפגעים סביבתיים מרכזיים: מחנות שאינם מחוברים למערכת הביוב, מפגעי אסבסט בבסיסי צה"ל ובמתקניו, וזיהום קרקעות מפעילות צבאית.
באביב 1960 הגיעה לפתחו של ביהמ"ש העליון עתירה של תושבי כפר ערבי שאדמותיהם נכללו בגבולות שטח אימונים. הדיון בה אוחד עם עתירתם של בעלי מחצבה שפעלה בשטח האימונים. בעוד שהעתירות עסקו בסוגיה נקודתית של הצהרה עליה התבקשו לחתום מבקשי הכניסה לשטח, הן היוו מקרה מבחן למתח שבין חשיבות הפעילות הבטחונית של צה"ל לבין השמירה על זכויותיהם של אזרחים המושפעים ממנה, ולחשיבות ההסדרה המשפטית של סוגיות אלה.
לצורך שמירת המוכנות והכשירות למלחמה או לפעילות מבצעית צה"ל סוגר שטחים ומשתמש בהם לאימון כוחותיו. שטחי האימונים הם שטחים סגורים הפרושים על פני כשליש מקרקעות המדינה. גריעת שטחי אימונים מידי צה"ל והעברתם לשימוש אזרחי מחייבת סריקה של השטח ופינויו מנפלים - על ידי צה"ל או על ידי הרשות לפינוי מוקשים ונפלים במשרד הביטחון (הרלפ"ם). נוכח מצוקת הקרקעות במדינה, קיים מתח מובנה בין הצרכים הלאומיים השונים, ובהם גם הצרכים הביטחוניים.
במסגרת פעילותו בעתות שגרה ובעתות חירום צה"ל משתמש בקרקעות שמקצה לו המדינה לצורך הקמה והפעלה של מתקנים ביטחוניים ולצורך אימון כוחותיו. בשנת 2010 בדק משרד מבקר המדינה את ניהול הקרקעות בצה"ל ואת הבקרה שעושים גורמים אזרחיים על השימוש שהוא עושה בקרקעות שהוקצו לו. נושאי הביקורת העיקריים שנבדקו: היבטים בפריסת מחנות הקבע של צה"ל, ובעיקר - תהליך פינוי מחנותיו ממרכזים צפופי אוכלוסין; טיפול צה"ל במחנות נטושים ; ניהול וניצול של שטחי אש; ופיקוח ובקרה של גורמים אזרחיים על ניהול הקרקעות בצה"ל.
בספר סף המדבר, קו העימות בוחן איל ויצמן את עקירת הבדואים מהנגב הצפוני מנקודת מבט ייחודית. בניגוד לגבולות אחרים שמקיפים את ישראל/פלסטין ומשסעים אותה, סף המדבר אינו מסומן בחומות וגדרות, אלא מתקדם ונסוג בתגובה לשינויי אקלים, ולמדיניות עיבוד קרקעות, עיור וייעור, נישול ויישוב הנובעת מהם. בעוד שמקובל לראות בשינויי האקלים תוצר לוואי של הפיתוח המודרני, ויצמן טוען שאידיאולוגיית “הפרחת השממה“ היתה מאז ומתמיד מטרה מוצהרת, שחרצה את גורל הבדואים שחיו לאורך סף המדבר עשרות ואף מאות שנים.
ברחבי המדינה, בלבה ובשוליה, בערים הגדולות והקטנות, באזורים המיושבים ובשטחים הפתוחים מצויים תשתיות ושטחים ביטחוניים המשתרעים על כמחצית משטחה. מדובר בתופעה גאוגרפית-מרחבית חסרת תקדים בהיקפה המוצגת בספר על היבטיה השונים ובהם הניגוד והדו-קיום בין השימוש בקרקע לצרכים ביטחוניים ולצרכים אזרחיים.
כשליש משטח ישראל וכ-16 אחוז מרצועות החוף שלה נתונים בשליטת מערכת הביטחון. בשטחים הללו אמנם לא בונים וסוללים, אך לציבור אין גישה או יכולת השפעה עליהם. החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה דרשו להתנות העברת תקציב לצה"ל באימוץ מדיניות סביבתית יותר. הפעם, בשונה מבעבר, התקציב לא אושר פה אחד.
החוק נחקק בעקבות החלטת הממשלה כי ישנם שדות מוקשים אשר אינם חיוניים לביטחון המדינה והשארתם מסכנת את אזרחי המדינה שלא לצורך. מטרתו של חוק זה ליצור תשתית נורמטיבית לפינוי שדות מוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה ולהכריז עליהם נקיים ממוקשים ברמת בטיחות מרבית לאזרחים, בהתחשב במחויבויותיה הבין–לאומיות של מדינת ישראל והכל בפרק זמן קצר ככל הניתן. בעקבות החוק הוקמה הרשות לפינוי מוקשים ונפלים (רלפ״ם).
הצעת החוק לפינוי שדות מוקשים אשר אינם חיוניים לביטחון המדינה וקיומם מסכן את אזרחי המדינה שלא לצורך. מטרתו של חוק זה ליצור תשתית נורמטיבית לפינוי שדות מוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה ולהכריז עליהם נקיים ממוקשים ברמת בטיחות מרבית לאזרחים, בהתחשב במחויבויותיה הבין–לאומיות של מדינת ישראל והכל בפרק זמן קצר ככל הניתן. בעקבות החוק הוקמה הרשות לפינוי מוקשים ונפלים (רלפ״ם).
סעיף 23, סעיפ שטחים בעלי חשיבות בטחונית, קובע כי ״בשטח צבאי, האיסורים וההגבלות לפי חוק זה או התקנות והכללים שעל פיו, לא יחולו על צה״ל או על שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר הבטחון.״
אמנת שיתוף פעולה בין צה"ל לבין רשות הטבע והגנים, המסדירה את התנהלות יחידות צה"ל לצד הטבע והחי. האמנה מסדירה את שיתוף הפעולה בתחומים בהם שמירת הטבע ושמירת הביטחון עולים בקנה אחד. האמנה כוללת הסדרת כללי התנהגות ותיאום מקדים בשטחים המשותפים לצה"ל ולרשות הטבע והגנים והקמת מנגנונים לתכנון משותף, בקרה ואכיפה של שני הגופים.
במסמך סווגו שימושי הקרקע בצורה הבאה: שטחי אימונים שאינם משותפים ושאין בהם שמורת טבע והגבלה על הפעילות במקום; שטחי אימונים משותפים, שמלוא שטחם או חלק ממנו מצויים בשמורת טבע או בגן לאומי, ולפיכך מתחייב שיתוף פעולה ותיאום עם הרשות; שטחים מוכרזים או מאושרים כשמורות טבע או גנים לאומיים, שאינם מיועדים לשימוש צבאי, והשימוש של צה"ל בהם מחייב תיאום עם הרשות ובכפוף להוראותיה.
חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים) התשי"ג-1953 (בקיצור: חר"ם) הוא חוק שהתיר למשך שנה ורטרואקטיבית הפקעת קרקעות בידי הממשלה, בעיקר של ערבים, שלאחר מלחמת העצמאות הוקצו ברובם לבסיסי צבא או ליישובים יהודיים. במסגרת החוק הופקעו רוב שטחי הנגב, שברבות הימים נסגרו לשטחי אש ואימונים.
תקנות ההגנה (שעת חירום) הן חקיקה ראשית מנדטורית, שעם הקמתה של מדינת ישראל הפכה לחלק מהמשפט הישראלי. למרות סלידה של המערכת המשפטית מתקנות אלה, הוחלט שלא לבטלן ורובן תקפות עד היום. במסגרת התקנות, סעיפים 125, סעיף שטחים סגורים ו-126, סעיף פיקוח על כבישים, מאפשרים למפקד צבאי להכריז על כל שטח במדינה, למשך כל תקופה, כשטח סגור בעזרת צו. כל אדם שיכנס לשטח כזה ללא היתר, יואשם בעבירה.
מתקן חולות, ששימש את המדינה לכליאתם של מבקשי מקלט, יועבר מהמשרד לביטחון הפנים ושירות בתי הסוהר (שב"ס) אל המועצה האזורית רמת הנגב ועתיד להפוך למרכז עסקים ותרבות.
מתוך הכתבה: ״לשכות התכנון מעולם לא ניסו להתמודד עם צה"ל ודרישותיו, שמתקבלות באופן אוטומטי על ידי שימוש בסעיף 16 לחוק התכנון והבנייה, או על ידי גיבוי מלא של הגופים הירוקים להכרזת שמורות טבע. זה נעשה תוך התעלמות מקוממת בצורך של תושבי הנגב הרחוק בפיתוח מידתי מבוסס על עקרונות הציונות הסביבתית: להמשיך את מפעל ההתיישבות בנגב תוך שמירה על משאבי הסביבה לדורות הבאים.״
מאבק בין צה״ל למדינה בסוגיית התחבורה לבסיסי צה״ל בנגב ובסוגיית הקמת שדה תעופה בינ״ל חדש בנגב, לו הצבא מתנגד משיקולי ביטחון
תוכנית העברת בסיסי צה״ל לנגב עומדת בפני דילמה תחבורתית - האם להשקיע בתחבורה ציבורית יעיליה ומהירה למרכז, וכך לשמור על כח אדם מלעבור למגזר הפרטי או שמא להשקיע בפיתוח מגורים בדרום לאנשי הקבע על מנת לחזק את הדרום ולהסתכן בלאבד כח אדם?
בשליטת המועצה האזורית רמת נגב כ-4.2 מיליון דונם, כרבע משטח המדינה, אך הקרקע הזמינה לה להתיישבות ופיתוח מסתכמת ב–1.8% מסך קרקעותיה. המועצה דורשת את פינוי הצבא בכ-30 אלף דונם, שטח השווה לשש פעמים שטחה של תל אביב וכולל 2,000 דונם של שטחי אש בלתי־מנוצלים בפתחת ניצנה. מעברם למועצה כבר אושר אך המחלוקת לגבי נשיאת עלויות פינוי השטחים עדין לא נפתרה.
במפה ניתן לראות בבירור את חלוקת הקרקעות של המועצה, המתפרסת על 4,098,723 דונם. רוב קרקעות המועצה, 3,029,036 דונם, מוגדר כשטחי אש בלתי ניתנם לשימוש אזרחי.
תכנית מתאר רמת הנגב קנ״מ 1:50,000
תכנית מתאר 101/02/10 - תכנית מתאר למועצה אזורית רמת הנגב - תשריט קנ״מ 1:50,000
תכנית מתאר 101/02/10 - תכנית מתאר למועצה אזורית רמת הנגב - הוראות התוכנית
תכנית מתאר כוללנית למועצה אזורית רמת הנגב-לימוד המצב הקיים-טיוטא
מצגת-תכנית מתאר כוללנית למועצה אזורית רמת הנגב, ממשקים עם מערכת הביטחון - טיוטא לדיון
תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב - מיפוי יוזמות וממשקים עם מערכת הביטחון-ניצנה
תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב - מיפוי יוזמות וממשקים עם מערכת הביטחון-משאבים
תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב - מיפוי יוזמות וממשקים עם מערכת הביטחון-שדה בוקר
תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב - מיפוי יוזמות וממשקים עם מערכת הביטחון
תכנית לחמש שנים למועצת רמת הנגב המציבה את חזון המועצה ואת היעדים המרכזיים לשנים אלו כפי שנוסחו על ידי חברי המליאה, המזכירים וצוות המועצה על מנת לגזור את תכנית העבודה, תקציב המועצה ותעדוף האתגרים והמשימות העומדים בפניה.
מכתב מראש המועצה האזורית רמת הנגב לראש הממשלה ושר הבטחון, בבקשה להורות לרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון, ליישם את חוק פינוי שדות מוקשים (2019), ולבצע עבודות פינוי מוקשים משטח שהוקצע למועצה לטובת פעילות חקלאית, באזור שבטה. עד 2019, עלויות הפינוי והניקיון של שטחי אש חלו על המועצה, וכך ביטלו הלכה למעשה את האפשרות ליישם את ההסבה. החוק מהווה תקווה גדולה עבור המועצה ש98% משטחה הם שטחי אש בהם לא ניתן לעשות שימוש אזרחי.
באביב 1960 הגיעה לפתחו של ביהמ"ש העליון עתירה של תושבי כפר ערבי שאדמותיהם נכללו בגבולות שטח אימונים. הדיון בה אוחד עם עתירתם של בעלי מחצבה שפעלה בשטח האימונים. בעוד שהעתירות עסקו בסוגיה נקודתית של הצהרה עליה התבקשו לחתום מבקשי הכניסה לשטח, הן היוו מקרה מבחן למתח שבין חשיבות הפעילות הבטחונית של צה"ל לבין השמירה על זכויותיהם של אזרחים המושפעים ממנה, ולחשיבות ההסדרה המשפטית של סוגיות אלה.
האתר של ד״ר עמירם אורן, המרכז מידע, נתונים מפות וספרים בנושא צבא ומרחב אזרחי. עמירם אורן, דוקטור לגיאוגרפיה, מחבר הספרים "ארץ בחאקי" (יחד עם רפי רגב) ו"השטחים המגויסים". עורך קבצי מאמרים: "צבא שיש לו מדינה" (יחד עם גבי שפר ואורן ברק), "מרחב הביטחון" (לבד) ו"ביטחון ותכנון" (יחד עם נילי שחורי). כמו כן כותב מאמרים אקדמיים רבים וגם מאמרים בעיתונות ואותם ניתן למצוא באתר זה.
המאמר מציג את התפתחות הנוף הצבאי בזמן ובמרחב מאז הקמת המדינה ועד ימינו, את המאפיינים הנוכחיים של הפריסה והתשתית, את ההיבטים של שמירה על ערכי טבע ונוף, את המהלך הנוכחי להעברת מחנות למטרופולין באר שבע ואת ההשלכות הסביבתיות הנובעות ממנו. במאמר מוצגים ההיבט הגאוגרפי של השטחים שצה"ל משתמש בהם לתשתית פיזית או לשטחי אש בנגב וההשלכות הסביבתיות הנובעות משימוש זה.
ערעור של 205 בעלי זכויות קרקע במערב ראשון לציון על פסק דין משנת 2006 שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ושבמסגרתו נדחתה תביעתם של המערערים לפיצוי בגין פגיעה במקרקעין. החל משנת 78 חלקים מסוימים בקרקעות של המערערים תפוסים וסגורים ע״י צה״ל, תחילה בעזרת צו תפיסת מקרקעין ולאחר פקיעת תוקפו, ע״י רכישת זכות חזקה ושימוש לתקופה של 20 שנים, בהתאם לפקודת הקרקעות
מאמר הבוחן את המתח הקיים בין סגירת שטחי אש בישראל, לפעילות אזרחית
מסמך הסוקר סוגיות סביבתיות הקשורות לפעילות צה"ל. במסמך הסברים על הסדרת תחום הגנת הסביבה בצה"ל, חלוקת הסמכות והאחריות בתחום ובקרה ואכיפה של דיני הגנת הסביבה בצה"ל. בנוסף מוצגים נתונים שנתנו ע״י צה"ל והמשרד להגנת הסביבה בנושא מצב תחום הגנת הסביבה בצה"ל ומפורט הטיפול של צה"ל בשלושה מפגעים סביבתיים מרכזיים: מחנות שאינם מחוברים למערכת הביוב, מפגעי אסבסט בבסיסי צה"ל ובמתקניו, וזיהום קרקעות מפעילות צבאית.
באביב 1960 הגיעה לפתחו של ביהמ"ש העליון עתירה של תושבי כפר ערבי שאדמותיהם נכללו בגבולות שטח אימונים. הדיון בה אוחד עם עתירתם של בעלי מחצבה שפעלה בשטח האימונים. בעוד שהעתירות עסקו בסוגיה נקודתית של הצהרה עליה התבקשו לחתום מבקשי הכניסה לשטח, הן היוו מקרה מבחן למתח שבין חשיבות הפעילות הבטחונית של צה"ל לבין השמירה על זכויותיהם של אזרחים המושפעים ממנה, ולחשיבות ההסדרה המשפטית של סוגיות אלה.
לצורך שמירת המוכנות והכשירות למלחמה או לפעילות מבצעית צה"ל סוגר שטחים ומשתמש בהם לאימון כוחותיו. שטחי האימונים הם שטחים סגורים הפרושים על פני כשליש מקרקעות המדינה. גריעת שטחי אימונים מידי צה"ל והעברתם לשימוש אזרחי מחייבת סריקה של השטח ופינויו מנפלים - על ידי צה"ל או על ידי הרשות לפינוי מוקשים ונפלים במשרד הביטחון (הרלפ"ם). נוכח מצוקת הקרקעות במדינה, קיים מתח מובנה בין הצרכים הלאומיים השונים, ובהם גם הצרכים הביטחוניים.
במסגרת פעילותו בעתות שגרה ובעתות חירום צה"ל משתמש בקרקעות שמקצה לו המדינה לצורך הקמה והפעלה של מתקנים ביטחוניים ולצורך אימון כוחותיו. בשנת 2010 בדק משרד מבקר המדינה את ניהול הקרקעות בצה"ל ואת הבקרה שעושים גורמים אזרחיים על השימוש שהוא עושה בקרקעות שהוקצו לו. נושאי הביקורת העיקריים שנבדקו: היבטים בפריסת מחנות הקבע של צה"ל, ובעיקר - תהליך פינוי מחנותיו ממרכזים צפופי אוכלוסין; טיפול צה"ל במחנות נטושים ; ניהול וניצול של שטחי אש; ופיקוח ובקרה של גורמים אזרחיים על ניהול הקרקעות בצה"ל.
בספר סף המדבר, קו העימות בוחן איל ויצמן את עקירת הבדואים מהנגב הצפוני מנקודת מבט ייחודית. בניגוד לגבולות אחרים שמקיפים את ישראל/פלסטין ומשסעים אותה, סף המדבר אינו מסומן בחומות וגדרות, אלא מתקדם ונסוג בתגובה לשינויי אקלים, ולמדיניות עיבוד קרקעות, עיור וייעור, נישול ויישוב הנובעת מהם. בעוד שמקובל לראות בשינויי האקלים תוצר לוואי של הפיתוח המודרני, ויצמן טוען שאידיאולוגיית “הפרחת השממה“ היתה מאז ומתמיד מטרה מוצהרת, שחרצה את גורל הבדואים שחיו לאורך סף המדבר עשרות ואף מאות שנים.
ברחבי המדינה, בלבה ובשוליה, בערים הגדולות והקטנות, באזורים המיושבים ובשטחים הפתוחים מצויים תשתיות ושטחים ביטחוניים המשתרעים על כמחצית משטחה. מדובר בתופעה גאוגרפית-מרחבית חסרת תקדים בהיקפה המוצגת בספר על היבטיה השונים ובהם הניגוד והדו-קיום בין השימוש בקרקע לצרכים ביטחוניים ולצרכים אזרחיים.
כשליש משטח ישראל וכ-16 אחוז מרצועות החוף שלה נתונים בשליטת מערכת הביטחון. בשטחים הללו אמנם לא בונים וסוללים, אך לציבור אין גישה או יכולת השפעה עליהם. החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה דרשו להתנות העברת תקציב לצה"ל באימוץ מדיניות סביבתית יותר. הפעם, בשונה מבעבר, התקציב לא אושר פה אחד.
החוק נחקק בעקבות החלטת הממשלה כי ישנם שדות מוקשים אשר אינם חיוניים לביטחון המדינה והשארתם מסכנת את אזרחי המדינה שלא לצורך. מטרתו של חוק זה ליצור תשתית נורמטיבית לפינוי שדות מוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה ולהכריז עליהם נקיים ממוקשים ברמת בטיחות מרבית לאזרחים, בהתחשב במחויבויותיה הבין–לאומיות של מדינת ישראל והכל בפרק זמן קצר ככל הניתן. בעקבות החוק הוקמה הרשות לפינוי מוקשים ונפלים (רלפ״ם).
הצעת החוק לפינוי שדות מוקשים אשר אינם חיוניים לביטחון המדינה וקיומם מסכן את אזרחי המדינה שלא לצורך. מטרתו של חוק זה ליצור תשתית נורמטיבית לפינוי שדות מוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה ולהכריז עליהם נקיים ממוקשים ברמת בטיחות מרבית לאזרחים, בהתחשב במחויבויותיה הבין–לאומיות של מדינת ישראל והכל בפרק זמן קצר ככל הניתן. בעקבות החוק הוקמה הרשות לפינוי מוקשים ונפלים (רלפ״ם).
סעיף 23, סעיפ שטחים בעלי חשיבות בטחונית, קובע כי ״בשטח צבאי, האיסורים וההגבלות לפי חוק זה או התקנות והכללים שעל פיו, לא יחולו על צה״ל או על שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר הבטחון.״
אמנת שיתוף פעולה בין צה"ל לבין רשות הטבע והגנים, המסדירה את התנהלות יחידות צה"ל לצד הטבע והחי. האמנה מסדירה את שיתוף הפעולה בתחומים בהם שמירת הטבע ושמירת הביטחון עולים בקנה אחד. האמנה כוללת הסדרת כללי התנהגות ותיאום מקדים בשטחים המשותפים לצה"ל ולרשות הטבע והגנים והקמת מנגנונים לתכנון משותף, בקרה ואכיפה של שני הגופים.
במסמך סווגו שימושי הקרקע בצורה הבאה: שטחי אימונים שאינם משותפים ושאין בהם שמורת טבע והגבלה על הפעילות במקום; שטחי אימונים משותפים, שמלוא שטחם או חלק ממנו מצויים בשמורת טבע או בגן לאומי, ולפיכך מתחייב שיתוף פעולה ותיאום עם הרשות; שטחים מוכרזים או מאושרים כשמורות טבע או גנים לאומיים, שאינם מיועדים לשימוש צבאי, והשימוש של צה"ל בהם מחייב תיאום עם הרשות ובכפוף להוראותיה.
חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים) התשי"ג-1953 (בקיצור: חר"ם) הוא חוק שהתיר למשך שנה ורטרואקטיבית הפקעת קרקעות בידי הממשלה, בעיקר של ערבים, שלאחר מלחמת העצמאות הוקצו ברובם לבסיסי צבא או ליישובים יהודיים. במסגרת החוק הופקעו רוב שטחי הנגב, שברבות הימים נסגרו לשטחי אש ואימונים.
תקנות ההגנה (שעת חירום) הן חקיקה ראשית מנדטורית, שעם הקמתה של מדינת ישראל הפכה לחלק מהמשפט הישראלי. למרות סלידה של המערכת המשפטית מתקנות אלה, הוחלט שלא לבטלן ורובן תקפות עד היום. במסגרת התקנות, סעיפים 125, סעיף שטחים סגורים ו-126, סעיף פיקוח על כבישים, מאפשרים למפקד צבאי להכריז על כל שטח במדינה, למשך כל תקופה, כשטח סגור בעזרת צו. כל אדם שיכנס לשטח כזה ללא היתר, יואשם בעבירה.
מתקן חולות, ששימש את המדינה לכליאתם של מבקשי מקלט, יועבר מהמשרד לביטחון הפנים ושירות בתי הסוהר (שב"ס) אל המועצה האזורית רמת הנגב ועתיד להפוך למרכז עסקים ותרבות.
מתוך הכתבה: ״לשכות התכנון מעולם לא ניסו להתמודד עם צה"ל ודרישותיו, שמתקבלות באופן אוטומטי על ידי שימוש בסעיף 16 לחוק התכנון והבנייה, או על ידי גיבוי מלא של הגופים הירוקים להכרזת שמורות טבע. זה נעשה תוך התעלמות מקוממת בצורך של תושבי הנגב הרחוק בפיתוח מידתי מבוסס על עקרונות הציונות הסביבתית: להמשיך את מפעל ההתיישבות בנגב תוך שמירה על משאבי הסביבה לדורות הבאים.״
מאבק בין צה״ל למדינה בסוגיית התחבורה לבסיסי צה״ל בנגב ובסוגיית הקמת שדה תעופה בינ״ל חדש בנגב, לו הצבא מתנגד משיקולי ביטחון
תוכנית העברת בסיסי צה״ל לנגב עומדת בפני דילמה תחבורתית - האם להשקיע בתחבורה ציבורית יעיליה ומהירה למרכז, וכך לשמור על כח אדם מלעבור למגזר הפרטי או שמא להשקיע בפיתוח מגורים בדרום לאנשי הקבע על מנת לחזק את הדרום ולהסתכן בלאבד כח אדם?
בשליטת המועצה האזורית רמת נגב כ-4.2 מיליון דונם, כרבע משטח המדינה, אך הקרקע הזמינה לה להתיישבות ופיתוח מסתכמת ב–1.8% מסך קרקעותיה. המועצה דורשת את פינוי הצבא בכ-30 אלף דונם, שטח השווה לשש פעמים שטחה של תל אביב וכולל 2,000 דונם של שטחי אש בלתי־מנוצלים בפתחת ניצנה. מעברם למועצה כבר אושר אך המחלוקת לגבי נשיאת עלויות פינוי השטחים עדין לא נפתרה.
במפה ניתן לראות בבירור את חלוקת הקרקעות של המועצה, המתפרסת על 4,098,723 דונם. רוב קרקעות המועצה, 3,029,036 דונם, מוגדר כשטחי אש בלתי ניתנם לשימוש אזרחי.
תכנית מתאר רמת הנגב קנ״מ 1:50,000
תכנית מתאר 101/02/10 - תכנית מתאר למועצה אזורית רמת הנגב - תשריט קנ״מ 1:50,000
תכנית מתאר 101/02/10 - תכנית מתאר למועצה אזורית רמת הנגב - הוראות התוכנית
תכנית מתאר כוללנית למועצה אזורית רמת הנגב-לימוד המצב הקיים-טיוטא
מצגת-תכנית מתאר כוללנית למועצה אזורית רמת הנגב, ממשקים עם מערכת הביטחון - טיוטא לדיון
תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב - מיפוי יוזמות וממשקים עם מערכת הביטחון-ניצנה
תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב - מיפוי יוזמות וממשקים עם מערכת הביטחון-משאבים
תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב - מיפוי יוזמות וממשקים עם מערכת הביטחון-שדה בוקר
תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב - מיפוי יוזמות וממשקים עם מערכת הביטחון
תכנית לחמש שנים למועצת רמת הנגב המציבה את חזון המועצה ואת היעדים המרכזיים לשנים אלו כפי שנוסחו על ידי חברי המליאה, המזכירים וצוות המועצה על מנת לגזור את תכנית העבודה, תקציב המועצה ותעדוף האתגרים והמשימות העומדים בפניה.
מכתב מראש המועצה האזורית רמת הנגב לראש הממשלה ושר הבטחון, בבקשה להורות לרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון, ליישם את חוק פינוי שדות מוקשים (2019), ולבצע עבודות פינוי מוקשים משטח שהוקצע למועצה לטובת פעילות חקלאית, באזור שבטה. עד 2019, עלויות הפינוי והניקיון של שטחי אש חלו על המועצה, וכך ביטלו הלכה למעשה את האפשרות ליישם את ההסבה. החוק מהווה תקווה גדולה עבור המועצה ש98% משטחה הם שטחי אש בהם לא ניתן לעשות שימוש אזרחי.
קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים שהם קיבוץ או מושב שיתופי. שיוך דירות למגורים בקיבוצים. המנהל מציג 3 אופציות, שתיים מהן מציעות הנחות על מחיר הקרקע ע"פ וותק החברים והשלישית מציע כי הקיבוץ ישייך את כל הדירות אליו ויחלק אותם לחברים ע"פ החלטתו.
הקלות על ההגבלות לחלקת המגורים בנחלה לעידוד פיתוח המרחב הכפרי. התקנה מאפשרת בניית יחידה שלישית בתשלום 3.75% מערך הקרקע גם ללא קשר בין-דורי, ביטול הגבלת השטח פר יחידה אלא הגבלה לסך הבניה בנחלה, ופיצול נחלה בתשלום 'דמי רכישה' למנהל 33% מערך הקרקע. שינוי זה מאפשר לבית אב חקלאי להוריש את הנחלה ליותר מבן ממשיך אחד או להפוך את היחידה לסחירה.
הפסקת חכירה בקרקע חקלאית-כללים לקביעת שיעור הפיצויים עבור קרקע חקלאית המוחזרת לחזקת מינהל מקרקעי ישראל. חקיקה שלאחר בגץ הקרקעות, לאור ביטול החלטה 727 ע"י בג"צ, חזרה לתקנה 343- פיצוי מאת המינהל עבור זכויות החכירה במקרקעין האמורים לרבות הפגיעה בפרנסתו ובהתחשב עם אותם "מיתקנים" שהתקין ושלא הוצאו על ידיו מהמקרקעין (לפי יעוד חקלאי).
בג"ץ הקרקעות (הקשת המזרחית) 2002 – העתירה עסקה בהחלטה 727 של מינהל מקרקעי ישראל שנתנה הרשאה לקיבוצים ומושבים לשינוי יעוד של קרקע חקלאית. הפסיקה קבעה כי כי הפיצוי יהיה מערך הקרקע כקרקע חקלאית ולא לאחר שינוי היעוד.
הרחבות למגורים באגודות ישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שתופי, מושב שתופי, קבוץ, או אגודה שתופית חקלאית. ההחלטה קובעת כי בני ישוב או מומלצים יוכלו לחכור את הקרקע במחיר מוזל ולא מכרז
החלטה בדבר קרקע חקלאית שיעודה שונה למטרה אחרת לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך - 1960. ההחלטה קובעת כי חקלאים יקבלו 30% מערך הקרקע לאחר שינוי היעוד.
העבודה סוקרת את השינויים שחלו במדיניות השמירה על הקרקע החקלאית מתקופת טרום המדינה בה הייתה ארץ ישראל מעוטת אוכלוסייה, עד שנות התשעים בה הפכה הארץ למדינה מהצפופות ביותר בעולם המערבי. מגמות הפיתוח אשר הגבירה את הלחץ להפשיר שטחים חקלאיים, וכן המשבר בחקלאות הסבו את הדגש בשמירת השטחים הבלתי מבונים מחשיבותם כקרקע חקלאית לחשיבותם כשטח פתוח.
הדו"ח טוען כי במסגרת חוק הוותמ"ל נתנו לוועדה סמכויות תכנון חריגות ומיוחדות, וכן, נקבעו לוחות זמנים מהירים. הכוח הרב שניתן לוועדה הפכו את הוותמ"ל לוועדה דרקונית בסמכויותיה ובהרכבה. הועדה מורכבת ברובה מנציגי משרדי הממשלה, הליך התכנון והאישור הינו מהיר באופן הגובל בחוסר אחריות ורבות מהתכניות סותרות רכיבים מתכניות מאושרות ברובד הארצי, המחוזי והמקומי.
הדו"ח טוען כי חוק הוותמ"ל, אשר הוצג כצעד להתמודדות עם משבר הדיור, נעדר התייחסות למטרות חברתיות ועלול לגרום לנזקים עתידיים. הכשל המרכזי של החוק הינו שהוא מתמקד בקיצור הליך התכנון, אך נמנע מטיפול בחסמים העיקריים של תחום הבניה הדיור; תחבורה, תשתיות ביוב ומים וכדומה. הוותמ"ל מקדמת תוכניות בזבזניות ללא לקיחה בחשבון של מחסמים והתנגדויות אשר יביאו לעיכוב התהליך.
כרך זה של מסמך מדיניות התכנון כולל שני דו“חות: דו“ח מס‘ 2 - עוסק בתפיסת התכנון ובעקרונות מדיניות התכנון של החקלאות והכפר. דו“ח מס‘ 3 - מתווה המדיניות - מוצגות בחלק זה המלצות וקווי תכנון מנחים לחקלאות, ליישוב הכפרי ולמרחב הכפרי. כחלק בלתי נפרד מתוצרי מסמך המדיניות, כולל הדו“ח גם תכניות כוללניות למרחב הכפרי.
הכנת המסמך נבעה מהכרה בחשיבות של תכנון שטחי החקלאות והיישוב הכפרי כחלק ממדיניות התכנון הארצית הכוללת, שבה יינתן ביטוי ייחודי לצרכים, להזדמנויות, למגמות עתידיות ולתועלות של החקלאות ושל היישובים הכפריים למרחב ולחברה הישראלית כולה. דו“ח מס‘ 1: אפיון, מיפוי ומגמות - מהווה תשתית מידע למסמך מדיניות התכנון. הדו“ח מורכב משלושה שערים: שער החקלאות, שער היישוב הכפרי ושער המרחב הכפרי.
הודעה על החלטה בדבר החכרת קרקע לדורות לצרכי מפעל של קיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים וכפרים שיתופיים. מאפשרת לשנות יעוד קרקע בתשלום היוון נמוך במשבצת היישוב, בהתאם למדיניות בקרקע החקלאית לפני הקמת המנהל
תוצרי המיפוי המובאים במסמך זה מציגים את תמונת החקלאות על גווניה השונים, בפריסה ארצית, באמצעות שכבות מידע שונות והצלבות בין חלק משכבות המידע, לשימושים ייעודיים שונים. מטרת המיפוי הוא זיהוי מאפייני הקרקע המשמשת לחקלאות בישראל, זיהוי קרקעות בהן מסתמנת מגמת שינוי בשימוש החקלאי וזיהוי שטחים שאינם משמשים בפועל לחקלאות והם במעמד סטטוטורי זמין לשימוש.
הספר מתאר מהלכים ומאבקים לשמירת טבע הארץ ונופיה, שהתנהלו מימי הקמת המדינה ועד לעשור השני של המילניום. הדגש בספר הוא על מהלכים שהתחוללו בארבעת העשורים האחרונים אשר התמקדו בהרחבת השמירה על הטבע והנוף בכלל השטחים הפתוחים ובהטמעת החובה לכלול זאת בהתנהלות רשויות המדינה.
דו"ח משרד מבקר המדינה על פעולת הוועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים. הוועדה הינה מנגנון תכנוני ייחודי להגנת הנוף הכפרי, לשימור הסביבה ולתרומה לתכנון הלאומי; לאיזון בין צרכי השימור והפיתוח. הדו"ח מצא כי פעילות הועדה להפשרת קרקעות חקלאיות לפיתוח אינו מונחה ע"י מסמך המסווג את הקרקעות לפי הפוטנציאל החקלאי שלהן או ע"פ "קווים אדומים" שאין להפשיר.
המחקר בוחן את משטר המקרקעין החקלאיים של המושבים והקיבוצים בישראל, וכן את יכולת עמידתו במבחן המטרות הציבוריות, ואלו המקובלות בקרב מדינות ה OECD. מרבית המקרקעין בישראל בבעלות לאומית, אך ישנה דיכוטומיה בין המגזר העירוני והכפרי, בעוד הראשון עובר הפרטה מואצת, השני חווה שחיקת זכויות במקרקעין ובדיור. המחקר כולל סקירה משפטית, ניתוח השוואתי של הזכויות במקרקעין בארצות OECD נבחרות, וסקר עמדות.
ישראל יוצאת דופן מבין כל מדינות ה-OECD בכך שרוב המקרקעין במדינה הם בבעלות לאומית. רוב הפעילות הכלכלית-חברתית בישראל, לרבות המגורים והתעסוקה, מתרחשת על מקרקעין בבעלות לאומית (אם כי לאחרונה ישנם מהלכי הפרטה). מטרת העל של המחקר היא לבחון באיזו מידה עדיין עומד משטר המקרקעין הציבורי, החל על הקרקע החקלאית והכפרית בישראל, במבחן היעדים הציבוריים שמגזר זה מיועד לשרת במדינות מפותחות.
סוג המקרקעין החשוב ביותר במציאות הישראלית הוא מקרקעי ישראל. מעניינת העובדה, שעל־אף מעמדם המרכזי של מקרקעין אלה לא זכו עד כה לתשומת־לב ראויה של חוקרי המשפט וכמעט שלא נמצא בכתובים תיאור וניתוח מעמדם המשפטי. מאמר זה מנסה למלא, ולו במקצת, חסר זה, בבחינת חריש ראשון בקרקע שטרם הפכו בה.
עבודת הגמר בהיסטוריה כללית בתכנית "אופקים" בפקולטה למדעי הרוח בחיפה בוחנת את השפעת המדיניות הכלכלית של הממשלה בשנות ה 70'-80' על הקיבוצים, אשר פעילותם הייצרנית הייתה תלויה במדיניות האשראי של הממשלה. השינוי במדיניות הממשלה הביא לגידול מהיר בחובות הקיבוצים, אשר באופיים נעדרו ביטחונות פיזיים בשל הבעלות הלאומית על קרקעותיהם, ושמעצם מבנם הכלכלי לא היתה קיימת בעבורם אפשרות של פשיטת רגל.
ישראל הינה יוצאת דופן במדיניות הקרקעית שלה. מטרתו של מאמר זה היא לבחון באופן שיטתי, תוך הישענות על תיאוריות של מדיניות ציבורית, את השאלה, האם ישנן הצדקות להמשך הבעלות הלאומית על המקרקעין על מרבית שטח המדינה גם בעתיד, בטווח הבינוני והארוך. המאמר כולל דיון במגמות בין-לאומיות, ניתוח המגמות הקיימות ובחינה של מידת ההצדקה להצשך בעלות לאומית על קרקעות.
הדיון, בראשות היו"ר השר אריאל שרון, עוסק בנושאים על סדר היום של המועצה ביניהם דיווח מנהל המינהל לגבי יישום החלטת המועצה מס' 533 בדבר קרקע חקלאית שיעודה שונה (נושא מס' 13). הדוברים מעלים סוגיות ומבארים היבטים בהחלטה 533 כגון גובה פיצויים, איזורי הקצאה אפשריים ושימור קרקע חקלאית.
בקשה לצו ביניים המורה למינהל מקרקעי ישראל להימנע מלקדם עיסקאות שטרם הוחל בביצוען, אלא אם הן עומדות בתנאים שהוצעו בדו"ח מילגרום. עניינה של העתירה הוא בפגיעה קשה בזכות לשוויון ובזכות להנאה שווה מקרקעות המדינה. הבקשה קורת לקביעה כי במקרה של שינוי ייעוד קרקע חקלאית תוחזר הקרקע למינהל מקרקעי ישראל, וכי חוכר הקרקע יהיה זכאי אך ורק לפיצויים חקלאיים.
החוק הגדיר חוקתית מהי קרקע חקלאית ומה השימושים המותרים בה. בנוסף הגדיר החוק כי שימושים חורגים - העברה, הקניית זכויות לאחר או שיעבוד הזכות בקרקע, יצירת שותפות בקרקע או ביבול (למעט אם השותפות היא בתחום הישוב), הקניית זכויות אריסות בקרקע או ביבול, הקניית זכויות רכישה או שיעבוד היבול- יכולים לגרור הפקעת הזכויות בקרקע.
משרד מבקר המדינה בחן את פעילות יחידת שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות (שה“ם). היחידה מופקדת על ייצור ידע חקלאי אובייקטיבי ונטול אינטרסים ועל הקנייתו לחקלאים בענפים השונים למען שיפור איכות התוצרת החקלאית ואת רווחיות המגזר החקלאי במדינה.הדו"ח קובע כי שה"ם אינה פועלת על פי ייעודה.
פרוטוקול מישיבת מועצת מינהל מקרקעי ישראל בנושא חוזי חכירה בכפרים שיתופיים משנת 1992. בעקבות החלטה של הוועדה בחקלאית על הכנת נוסחאות חוזי חכירה לדורות לאגודה של כבר שיתופי, הדיון עוסק בגירסאות החוזים ובשאלת רישום הזכויות בחכירה לדורות על שם המתיישבץ כמו כן נסוב הדיון לתפקיד המנהל כמכשיר ומשווק קרקעות ומהלכי הפחתת מחירי קרקע באיזורי עידוד התיישבות אותם המנהל מוליך.
תיק קרקע חקלאית של משרד הבינוי והשיכון מכיל מסמכים, התכתבויות, והצעות חקיקה בקרקע החקלאית משנות ה 50. בין המסמכים התכתבויות בין גופים כגון הקרן הקיימת, משרד החקלאות, מחלקת יערות, המחלקה לתכנון ופיתוח ואגף התכנון בנושאים כהצעת חוק השמירה על קרקע חקלאית, החכרות חקלאיות בשטחי תכנון, נזקים ליבול חקלאי והשחתת נטיעות, יעור, שימוש בקרקע למטרות לא חקלאיות, פעילות הקרן הקיימת ועוד.
בסדרת מאמרי מומחים, הגילון בוחן את אתוס ההתיישבות הישראלית תוך דיון במגוון סוגיות קרקעיות על היבטי חקיקה, מנהל ופיתוח של קרקעות. המאמרים עוסקים בנושאים כגון ריבונות על המרחב, התיישבות וקרקעות לאום, מדיניות קרקעית ומנהל, חקיקה על קרקעות חקלאיות ויערות, ונרטיב הקרקע החקלאית.
בסדרת מאמרי מומחים, הגילון בוחן מגוון סוגיות קרקעיות בהיבטי חוק, מנהל ופיתוח כגון הרפורמה הקרקעית, הקרקעות בראי המשפט הציבורי, 'בג"צ הקרקעות' לשינוי יעוד קרקע חקלאית וצדק חלוקתי, יחסי הון-שלטון בהפרטת קרקעות ושינוי ייעודי קרקע, היסטורית רישום הקרקעות בישראל, שימושי הקרקע לצרכי ביטחון, והשפעת פרוייקטי פיתוח על הסביבה ואיכות החיים במדינה.
דיון בהצעות לפתרון משבר החקלאות בארץ והעברתו לטיפול מיוחד של ועדת הכספים בנושא. בדיון שיח על השפעת אג'נדות פוליטיות של הסיעות השונות על מצבה הנוכחי של החקלאות ובחינת פעולות כגון הורדת הריביות הגבוהות על חובות במשקים פרטיים, עידוד היצוא, וחלוקת מכסות קרקע ומיים.
דיון בכנסת לציון יום ההתיישבות החקלאית. בדיון סקירת דוברי הסיעות השונות את נרטיב ההתיישבות החקלאית והחקלאות תוך התמקדות במהפכה הציונית, מפעל ההתישבות היהודית ותרומת גלי העליות השונות. החקלאות הערבית והדרוזית נידונו גם כן לצד ההתיישבות היהודית, וכן האתגרים והקשיים של ההתיישבות והחקלאות בתקופה זו.
דו"ח משרד מבקר המדינה על יישום הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) משנת 2009. הדו"ח חושף כי הרפורמה, בעלת שלושת היעדים: (1) הפיכת רמ"י לרשות ממשלתית להקצאת ושיווק קרקעות וכן לשמירה על המקרקעין בישראל. (2) הקניית בעלות על מקרקעין עירוניים שבחכירה (3) ביזור האחריות לרשויות המקומיות ולמשהב"ט, לא בוצעה כתכנונה, והחסמים שבאה לפתור נותרו על כינם.
קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל פורסם בשנת 2019 ומבטל את כל החלטות המנהל החלטות המנהל הקודמות ומגדירם בקובץ החלטות מעודכן. הגירסה האחרונה משנת 2021. פרק 8 עוסק בקרקע חקלאית.
רכישת זכויות למגורים על ידי אגודה חקלאית שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, קיבוץ שיתופי או מושב שיתופי. המנהל מוסיף אופציה שהקיבוץ ישייך את כל הדירות אליו ויחלק אותם לחברים ע"פ החלטתו.
מכוח סמכות המועצה לקבוע את המדיניות הקרקעית שלפיה יפעל ממ"י ועל כן, החלטות המועצה לאורך השנים השפיעו רבות על אופיו ופיתוחו של המרחב הכפרי. ההחלטה קובעת שקרקע חקלאית תימסר בדרך של חכירה בלבד, ייעודה של קרקע חקלאית יישונה אך במקרים יוצאים מן הכלל. ההחלטה תאמה את רוח חוזי החכירה בחיוב עיבוד הקרקע, מגורים בנחלה, וחובת השבת הקרקע בשינוי יעוד.
הוראות התכנית - תמ״ל 1074 קרית עקרון צפון מזרח
תמ״ל 1074 קרית עקרון צפון מזרח, קנ״מ 1:1250 - תכנית בינוי ערים מוצעת, שימושי קרקע
תמ״ל 1074 קרית עקרון צפון מזרח, קנ״מ 1:1250 - מצב קיים, רקע סביבתי לתכנית
נספח בינוי לתכנית תמ״ל 1074 - צפון מזרח קרית עקרון
טבלת הקצאה ואיזון לתכית תמל/ -1074 מזרח קרית קערון
הצלחה למושבים גני יוחנן וכפר ביל"ו במאבק על הקרקעות החקלאיות של הישוב מול הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) והשבה של כ-140 דונם מקרקעות התוכנית בחזרה לחקלאים המקומיים, בעקבות המלצת דו״ח חוקר ההתנגדויות מטעם הותמ"ל. בין היתר על רקע ביטול חלק ממגבלות הרעש של בסיס תל נוף הסמוך והטענה כי התוכנית במתכונתה הנוכחית פוגעת בישובים הכפריים, מחסלת את שטחי החקלאות המעובדים ויוצרת פרבור.
בתיק מופיעים אישורי ת.ב.ע ופירוט תוכניות לבנייה ותכנון בנייה, לרבות מפות, במחוז לוז (בפרט, כפר עקיר).
התכתבות עם הסוה"י בעניין הרחבת שיכון העולים בעקיר (מעברת ברנר)-בעיית שיכון העולים במעברת האוהלים בעקיר בתקופת החורף ואיתור שטח לשיכון ליד עקרון.
מעברת עקיר-התכתבות בין מש' הפנים, הועד המקומי בעקיר וועד המעברה בעניין תשלום עבור הוצאות השירותים (מים וניקיון) במעברה והמצב הסניטרי הקשה במעברה
סיור באתר הכפר הפלסטיני עאקר, דרומית לעיר רמלה, שבמקומו הוקם היישוב היהודי קרית עקרון. במהלך חודש מאי 1948, נכבש הכפר על ידי גדוד 52 של חטיבת גבעתי. בהמשך עברו תושבי הכפר לעיירה איסדוד (היום באזור המושבים שדה עוזיהו ובית עזרא), משם למג'דל (היום אשקלון) ועם סיום המלחמה, לרצועת עזה.
עיקרי ההתנגדות: סתירה לתמ"א 35, שינוי תח"ר (תחום רעש) תל נוף, סתירה של תמ"ל 1074 קרית עקרון, המלצת הוועדה המחוזית לתכנית זו, שטח פתוח מיוחד- תוכן, מיקום וצורה, פגיעה בחקלאות ובשטחים הפתוחים, תכנון פרברי.
השבוע תדון המועצה הארצית לתכנון ובנייה בהתנגדויות לתיקון ה-44 לתוכנית המתאר המחוזית למחוז מרכז (תמ"מ 3/21). התיקון נועד בעצם לאפשר את תמ"ל 1074, ומציע הרחבה של שטח המועצה המקומית קריית עקרון על שטחים חקלאיים מעובדים של כפר ביל"ו. תושבי הכפר טוענים שמשמעות התוכנית היא גזר דין מוות ליישוב.
1.מה ניתן ללמוד על השפעת השליטה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על מחרי הדירות. 2. כיצד משפיע שיטת המכרזים של רמ"י על עלות הקרקע (המתיימרת לחקות את פעולות השוק) במחירי הדיור. התמקדות רק בבניה חדשה ובשיווק הקרקע באמצעות מכרזים. לא קיים תקן לקיום מלאי דירות ולכן קשה להעריך מתי יווצר מחסור ולהיערך לקראתו; עיתוי השיווק וכישלון מכרזים רבים הביא להיצע מצומצם וכך ללחצי ביקוש. בהעדר שוק פרטי משמעותי, התוצאה בישובים ר בים הינה זכייה במכרזים בשלב מאוחר יותר במחירים גבוהים יותר מאשר, השוק היה מאפשר אלמלא התערבותה של רמ"י.
מטרת החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע"ד-2014. מטרת החוק: 1. הגדלה מהירה של היצע יחידות הדיור; 2. יצירת היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך; 3. יצירת היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מופחת; מסלולים לקידום תכניות בהותמ"ל; מאפיינים מרכזיים בעבודת הותמ"ל; מבנה ההותמ"ל; מבנה ועדות המשנה לשמיעת התנגדויות; לוחות זמנים; עמידה ביעדים; מימוש בפועל (נתוני 2021); עיקרי החוק 2021;
הוועדה שהחוק מקדם מורכבת בעיקר מחברי ממשלה המעונינים להציג הצלחה בגידול במסיפר יחידות הדיור. החוק מאפשר לועדה קיצור תהלכי תכנון ובניה. בפועל התוצרים מעידים על חוסר התאמה לצרכי הדיירים, לגודל היישוב, ולגודל השכונה החדשה, נפגמת האפשרות של התחחדשות עירונית. העלות הגבוהה של תחזוקה הבניה לגובה מגבירה את אי השיוויון החברתי .מומלץ לחזור למדיניות תכנון במסגרת וועדות מחוזיות.
כלי למתכנן בהליך הסטטוטורי וכלי לרשות המקומית בניהול שוטף של שטחי הציבור בעת תכנונם, מימונם והקמתם . שלבי הכנת הפרוגרמה לצורכי ציבור: קביעת גודל אוכלוסיית היעד ומאפייניה; הגדרת הביקוש הפוטנציאלי לשירותי ציבור; מאזן הצרכים על בסיס המצאי הקיים; גיבוש פרוגרמת השטחים לצורכי ציבור בתוכנית; השלמת הפרוגרמה בהתאם לפתרון המרחבי בתוכנית; מכסות השטח להמרחב הציבורי (חינוך, בריאות, רווחה, תרבות דת ספורט וכד'.) בקרקע או בשטח מובנה.
הגורמים המשפיעים על הצלחת שרותי המחסר בשכונות מגורים. מודל לקביעת היקף ופריסת שרותי המסחר הנדרשים בשכונות מגורים חדשות, בהתייחס לפרמטרים ברמה השכונתית ומיקומן במרחב העירוני; המלצות על צורות הארגון הפיזי של מרכזים בעלי מאפיינים וסדרי גודל שונים, וההתארגנות לצורך תפעולם ותחזוקתם לאורך זמן. היקף ואיכות השירותים המסחריים מושפעים מרמת החיים הכללית, מהרגלי הקניה והבילוי, מהשתנות פריסת מערכות המסחר הכלליות, מההרכב הסוציו אקונומי של האוכלוסיה ומהתחרות עם שירותים מסחריים באזורים סמוכים.
ההתנגדות להארכת ההסדר מבוססת בעיקרה על העדר צורך ציבורי בהליכים מיוחדים אלה ונוכח הנזק הטמון בהמשך קיומם: פעילות הותמ״ל מעצימה סיכונים לשחיתות ציבורית; קיים בישראל מלאי תכנוני מספיק; העקיפה אינטנסיבית של מערכת התכנון המרכזית יצרת מערכת תכנון חלופית המאפשרת למדינה ולגורמים מהשלטון המקומי ומהשוק הפרטי לעקוף את מערכת התכנון והפיכתה ללא רלוונטית.
כחלק מהצעדים המרכזיים להתמודדות עם משבר הדיור, נחקק בשנת 2014 החוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע"ד – 2014, אשר מכוחו הוקמה הועדה למתחמים מועדפים לדיור. החוק כפי שתוקן לאורך השנים, קבע הליכים מיוחדים לאישור תכניות שעיקרן לדיור, על מנת להגדיל באופן משמעותי את היצע יחידות הדיור המתוכננות. בחוק נקבעו ארבעה מסלולים שונים לתכנון מתחמים בוועדה.
יש לפרש שטח ציבורי פתוח כשמו, אם לא עולה כוונה ברורה אחרת מהתוכנית, כי זהו המובן המקובל של "פתוח" - פתוח וחופשי משטחים מבונים משמעותיים
שטחים פרטיים פתוחים )שפ"פים( סובלים מהזנחה ותת-שימוש, משום שוועדי בתים מתקשים להתמודד עם תחזוקתם, בפרט כשהם משתייכים ליותר מבית משותף אחד. מחקרים רבים נוטים לעסוק בפתרונות ניהוליים וארגוניים פרטיים לבעיות ציבוריות, אך מחקר זה של סוגיית השפ"פים מבקש לבחון מתן מענה ציבורי לבעיה פרטית כביכול ומנתח את המענה המגוון לאתגר זה בשלוש ערים: ירושלים, מודיעין ומעלה אדומים.
עמוד 122-123 - התייחסות ביקורתית לפגיעה בשטחים פתוחים:
אין לשללול הקמת ישובים חדשים; לעבות ישובים קיימים; הנושא הסביבתי בעדיפות גבוהה; למצוא דרכים חדשות הגברת ביטחון; דמוגרפיה; הצערת המועצות; למצוא הגדרות לקראת תמ"א 35; שטחים פתוחים מנוהלים עבור כל תושבי המדינה; קידום שיתופי פעולה; תמיכה בפיתוח בר-קיימא; לקבוע מי מנהל את השטחים הפתוחים; לעודד יוזמות תירותיות; מניעת פירבור עדיפה כלכלית חברתית וסביבתית;
הגדרה של מכלול התרומות והתועלות הגלומות בשימור, טיפוח ושיקום של תשתיות טבע בסביבה העירונית;ההתווית הליך עבודה לאיתור ולשימור שטחים טבעיים ביישובים העירוניים בדרך שתתרום לחיזוק הקרבה לטבע, לחינוך לשמירת הטבע, לאיכות החיים והסביבה בעיר ולשמירת הטבע; גיבוש עקרונות מנחים ברמה היישובית, לאיתור, לתכנון, לשיקום ולהחזקה של שטחים טבעיים וגיבוש עקרונות לשילובם בסביבה העירונית המתחדשת.
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בהצעת החוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) תיקון מס' 7 ,התשפ"א-2021 ,בו מוצע להאריך את פעילות הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור. מטרת המסמך היא לספק בסיס לדיון מקצועי בסוגיות המרכזיות העולות מפעילות הותמ״ל וחלקה במדיניות הממשלה בתחום הדיור עד כה, ובהצעת החוק להמשך פעילות הוועדה בשנים הקרובות. המסמך מציג את הישגי הוועדה, כפי שמשתקפים בפעילותה בשש השנים האחרונות.
ארז קמיניץ : "הלו"ז של ההצעה מקצר את תקופת הזמן שבין מועד שינוי הייעוד לבין מועד העמדת הקרקע לזמינות לגורמי הממשלה השונים". חיים שניידר : הדיאגנוזה שנמצאת בבסיס החוק שגויה ומובילה לנזקים. למעשה אין בעיה במלאי התכנוני. ערן ניצן : אנחנו זקוקים לכלים שיעצימו את היכולת לנהל מו"ם ולהגדיל פיצויים, ולהיכנס לחצרות ולפעול במידה ואין הסכמה.
פרוטוקול של ישיבת הכנסת בנושאים שוניםבין עמוד 261-270 יש דיון לעניין פעילות הותמ״ל והטיפול הממשלתי בסוגיית הדיור. בין הדוברים ח״כ תמר זנדברג וח״כ אראל מרגלית. הביקורת הנשמעת מאוד נוקבת וטוענת כנגד שר האוצר דאז, כחלון, שאינו מבין מה הוא עושה ושהתכנית נידונה לכשלון.
"דחיית העתירות. בית המשפט לא יידרש לביקורת שיפוטית על שלבי ביניים של הליך תכנון שטרם מוצה. שתי העתירות מבקשות להורות על ביטול ההכרזה של ועדת השרים לענייני תכנון בנייה מקרקעין ודיור הנוגעת לאיזור כפר סירקין.בית המשפט קובע כי זמנה של
הביקורת השיפוטית יגיע כאשר הליכי התכנון יגיעו לסיומם, אך ""טרם מוצו הליכי ההתנגדות הקבועים בדין, אין מקום לכך שבית המשפט ישים עצמו בנעליהן
.של רשויות התכנון ויקדים לדון בהשגות תכנוניות
האם ההותמ"ל אכן מימשה את ייעודה? האם אכן התכניות שאישרה הביאה לביצוען המהיר, ותרמה להתמודדות עם משבר הדיור? באזורי הביקוש הותמ"ל אישר בשנים 2019-2016, כ-141,000 יחידות דיור ששווקו בהיקף קטן ביותר - פחות מ-21,000 יחידות, והחלה בנייתן של כ- 14,000 יחידות . גם בקרב תכניות שאושרו לפני למעלה מ-5 שנים, היקף השיווק והבנייה נותר נמוך למדי. העלייה הדרמטית בהיקף יחידות הדיור המאושרות, אל מול הירידה בהתחלות הבנייה והקריסה בהיקף שיווק הקרקעות לבנייה, מצביעות על כשל חמור.
רשויות מקומיות נמנעות מקידום תכניות בניה למגורים ובמיוחד עבור אוכלוסיות חלשות ודירות קטנות בשל הפער שבין ההכנסות מארנונה ממגורים וההוצאות עבור "סל השירותים" לתושב. הרשויות מעדיפות תכניות לתעסוקה המהוות נכסים מניבי ארנונה. בגלל המנגנון ונוסחאות תחשיבים של היטלי הפיתוח וההשבחה נוצר פער מימוני בין עלויות פיתוח התשתיות בפועל. תכניות מתמקדות למימון תשתיות לעיתים אינן משתלמות ליזם ונוגדות את החוק והנורמות הציבוריות.
הכשלים המרכזיים נוגעים בעיקר לשלב מימוש ויישום של התכניות, בעיקר בשל העדר השקעה
בתשתיות. ניתונים על מלאי הדירות באזור תל אביב והמרכז: בתווך המידי (2015) - 141000; בתווך הקצר ( 2020) - 292000; בתווך הבינוני (2030) - 22500. סה"כ 658000. למלאי יש להוסיף את ציפוף הרקמה הבנויה; המלאי בנפות חדרה ואשקלון; תקנות שבס (תקנות סטייה ניכרת); מלאי במטרופולין באר שבע ומטרופולין חיפה; החסמים למימוש פוטנציאל הדירות: העדר תשתיות שמהוות תנאי להוצאת היתרי בנייה; עיכובים על ידי היזמים; התנגדות רשויות מקומיות.
"כשלים וחסמים בשלבי התכנון ובשלב מימוש התכניות ודרכים להתמודד איתם. בשלב המוקדם של התכנון הסטטוטרי הכשל הוא בעיקר תוצאה של חסר בהשקעת המדינה: מחסור בכוח אדם מקצועי ואיכותי במוסדות התכנון; אי איוש משרות בכירות במוסדות התכנון ולמשך תקופות ארוכות; השקעה מועטה מדי בתעריפי התכנון במכרזים ציבוריים; העדר השקעה בביסוס המעמד והמקצועי של העוסקים בתכנון עירוני והעדר השקעה באמצעים הנדרשים לתכנון. הכשלים המרכזיים בשלב יישום התכניות, נובעים בעיקר מהעדר השקעה בתשתיות-על ציבוריות.
מלאי הדירות הקיימים באזור המרכז מעיד שבעית הדיור אינה טמונה בתכנון עוד יחידות דיור אלא במימוש התכניות הקימות. יש להתרכז במימוש המלאי הקיים, ולא בתכניות חדשות, שלא יתממשו בטווח הקצר. קיימות מעל 650,000 חידות דיור שתהינה זמינות עד שנת 2030 במחוזות תל- אביב והמרכז. מהן כ-140,000 יחידות זמינות מיידית, מעל ל-290,000 עד שנת 2020, ומעל ל-220,000 עד שנת 2030. יש להוסיף את המלאי בחדרה ואשקלון, וכן בחיפה, ירושלים ובאר שבע..
הקמת וועדת תיכנון עוקפת תתקע שוב בחסמים המבניים המונעים את ניצול המלאי גדול הקיים של תכנון לדירות שלא ממומש. הקמת ועדת תכנון העוקפת מסלולים קיימים ומתנגשת עם תכניות ארציות ומקומיות, תגרום לפגיעה בתכנון הארצי, תייצר קונפליקטים וניגודי אינטרסים. הממשלה והרשויות יצרו "הר חסמים" המונע מהמלאי הקיים של אלפי דירות מתוכננות להיות זמינות לבניה על פי צרכי השוק. לכן יש צורך ביוזמה לאומית להתמודדות עם "החסמים".
החלטת הממשלה להאריך את החוק לקידום מתחמים מועדפים לדיור ב-4 שנים נוספות. המסמך מסכם את פעילות הוועדה עד כה והצורך בהמשך פעילותה. החוק המקורי הוצע כחלק מהצעדים המרכזיים להתמודדות עם משבר הדיור והוא קובע הליכים מיוחדים לאישור תכניות שעיקרן לדיור, על מנת להגדיל באופן משמעותי את היצע יחידות הדיור המתוכננות.
מתקן חולות, ששימש את המדינה לכליאתם של מבקשי מקלט, יועבר מהמשרד לביטחון הפנים ושירות בתי הסוהר (שב"ס) אל המועצה האזורית רמת הנגב ועתיד להפוך למרכז עסקים ותרבות.
מתוך הכתבה: ״לשכות התכנון מעולם לא ניסו להתמודד עם צה"ל ודרישותיו, שמתקבלות באופן אוטומטי על ידי שימוש בסעיף 16 לחוק התכנון והבנייה, או על ידי גיבוי מלא של הגופים הירוקים להכרזת שמורות טבע. זה נעשה תוך התעלמות מקוממת בצורך של תושבי הנגב הרחוק בפיתוח מידתי מבוסס על עקרונות הציונות הסביבתית: להמשיך את מפעל ההתיישבות בנגב תוך שמירה על משאבי הסביבה לדורות הבאים.״
מאבק בין צה״ל למדינה בסוגיית התחבורה לבסיסי צה״ל בנגב ובסוגיית הקמת שדה תעופה בינ״ל חדש בנגב, לו הצבא מתנגד משיקולי ביטחון
תוכנית העברת בסיסי צה״ל לנגב עומדת בפני דילמה תחבורתית - האם להשקיע בתחבורה ציבורית יעיליה ומהירה למרכז, וכך לשמור על כח אדם מלעבור למגזר הפרטי או שמא להשקיע בפיתוח מגורים בדרום לאנשי הקבע על מנת לחזק את הדרום ולהסתכן בלאבד כח אדם?
בשליטת המועצה האזורית רמת נגב כ-4.2 מיליון דונם, כרבע משטח המדינה, אך הקרקע הזמינה לה להתיישבות ופיתוח מסתכמת ב–1.8% מסך קרקעותיה. המועצה דורשת את פינוי הצבא בכ-30 אלף דונם, שטח השווה לשש פעמים שטחה של תל אביב וכולל 2,000 דונם של שטחי אש בלתי־מנוצלים בפתחת ניצנה. מעברם למועצה כבר אושר אך המחלוקת לגבי נשיאת עלויות פינוי השטחים עדין לא נפתרה.
במפה ניתן לראות בבירור את חלוקת הקרקעות של המועצה, המתפרסת על 4,098,723 דונם. רוב קרקעות המועצה, 3,029,036 דונם, מוגדר כשטחי אש בלתי ניתנם לשימוש אזרחי.
תכנית מתאר רמת הנגב קנ״מ 1:50,000
תכנית מתאר 101/02/10 - תכנית מתאר למועצה אזורית רמת הנגב - תשריט קנ״מ 1:50,000
תכנית מתאר 101/02/10 - תכנית מתאר למועצה אזורית רמת הנגב - הוראות התוכנית
תכנית מתאר כוללנית למועצה אזורית רמת הנגב-לימוד המצב הקיים-טיוטא
מצגת-תכנית מתאר כוללנית למועצה אזורית רמת הנגב, ממשקים עם מערכת הביטחון - טיוטא לדיון
תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב - מיפוי יוזמות וממשקים עם מערכת הביטחון-ניצנה
תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב - מיפוי יוזמות וממשקים עם מערכת הביטחון-משאבים
תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב - מיפוי יוזמות וממשקים עם מערכת הביטחון-שדה בוקר
תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב - מיפוי יוזמות וממשקים עם מערכת הביטחון
תכנית לחמש שנים למועצת רמת הנגב המציבה את חזון המועצה ואת היעדים המרכזיים לשנים אלו כפי שנוסחו על ידי חברי המליאה, המזכירים וצוות המועצה על מנת לגזור את תכנית העבודה, תקציב המועצה ותעדוף האתגרים והמשימות העומדים בפניה.
מכתב מראש המועצה האזורית רמת הנגב לראש הממשלה ושר הבטחון, בבקשה להורות לרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון, ליישם את חוק פינוי שדות מוקשים (2019), ולבצע עבודות פינוי מוקשים משטח שהוקצע למועצה לטובת פעילות חקלאית, באזור שבטה. עד 2019, עלויות הפינוי והניקיון של שטחי אש חלו על המועצה, וכך ביטלו הלכה למעשה את האפשרות ליישם את ההסבה. החוק מהווה תקווה גדולה עבור המועצה ש98% משטחה הם שטחי אש בהם לא ניתן לעשות שימוש אזרחי.
באביב 1960 הגיעה לפתחו של ביהמ"ש העליון עתירה של תושבי כפר ערבי שאדמותיהם נכללו בגבולות שטח אימונים. הדיון בה אוחד עם עתירתם של בעלי מחצבה שפעלה בשטח האימונים. בעוד שהעתירות עסקו בסוגיה נקודתית של הצהרה עליה התבקשו לחתום מבקשי הכניסה לשטח, הן היוו מקרה מבחן למתח שבין חשיבות הפעילות הבטחונית של צה"ל לבין השמירה על זכויותיהם של אזרחים המושפעים ממנה, ולחשיבות ההסדרה המשפטית של סוגיות אלה.
האתר של ד״ר עמירם אורן, המרכז מידע, נתונים מפות וספרים בנושא צבא ומרחב אזרחי. עמירם אורן, דוקטור לגיאוגרפיה, מחבר הספרים "ארץ בחאקי" (יחד עם רפי רגב) ו"השטחים המגויסים". עורך קבצי מאמרים: "צבא שיש לו מדינה" (יחד עם גבי שפר ואורן ברק), "מרחב הביטחון" (לבד) ו"ביטחון ותכנון" (יחד עם נילי שחורי). כמו כן כותב מאמרים אקדמיים רבים וגם מאמרים בעיתונות ואותם ניתן למצוא באתר זה.
המאמר מציג את התפתחות הנוף הצבאי בזמן ובמרחב מאז הקמת המדינה ועד ימינו, את המאפיינים הנוכחיים של הפריסה והתשתית, את ההיבטים של שמירה על ערכי טבע ונוף, את המהלך הנוכחי להעברת מחנות למטרופולין באר שבע ואת ההשלכות הסביבתיות הנובעות ממנו. במאמר מוצגים ההיבט הגאוגרפי של השטחים שצה"ל משתמש בהם לתשתית פיזית או לשטחי אש בנגב וההשלכות הסביבתיות הנובעות משימוש זה.
ערעור של 205 בעלי זכויות קרקע במערב ראשון לציון על פסק דין משנת 2006 שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ושבמסגרתו נדחתה תביעתם של המערערים לפיצוי בגין פגיעה במקרקעין. החל משנת 78 חלקים מסוימים בקרקעות של המערערים תפוסים וסגורים ע״י צה״ל, תחילה בעזרת צו תפיסת מקרקעין ולאחר פקיעת תוקפו, ע״י רכישת זכות חזקה ושימוש לתקופה של 20 שנים, בהתאם לפקודת הקרקעות
מאמר הבוחן את המתח הקיים בין סגירת שטחי אש בישראל, לפעילות אזרחית
מסמך הסוקר סוגיות סביבתיות הקשורות לפעילות צה"ל. במסמך הסברים על הסדרת תחום הגנת הסביבה בצה"ל, חלוקת הסמכות והאחריות בתחום ובקרה ואכיפה של דיני הגנת הסביבה בצה"ל. בנוסף מוצגים נתונים שנתנו ע״י צה"ל והמשרד להגנת הסביבה בנושא מצב תחום הגנת הסביבה בצה"ל ומפורט הטיפול של צה"ל בשלושה מפגעים סביבתיים מרכזיים: מחנות שאינם מחוברים למערכת הביוב, מפגעי אסבסט בבסיסי צה"ל ובמתקניו, וזיהום קרקעות מפעילות צבאית.
באביב 1960 הגיעה לפתחו של ביהמ"ש העליון עתירה של תושבי כפר ערבי שאדמותיהם נכללו בגבולות שטח אימונים. הדיון בה אוחד עם עתירתם של בעלי מחצבה שפעלה בשטח האימונים. בעוד שהעתירות עסקו בסוגיה נקודתית של הצהרה עליה התבקשו לחתום מבקשי הכניסה לשטח, הן היוו מקרה מבחן למתח שבין חשיבות הפעילות הבטחונית של צה"ל לבין השמירה על זכויותיהם של אזרחים המושפעים ממנה, ולחשיבות ההסדרה המשפטית של סוגיות אלה.
לצורך שמירת המוכנות והכשירות למלחמה או לפעילות מבצעית צה"ל סוגר שטחים ומשתמש בהם לאימון כוחותיו. שטחי האימונים הם שטחים סגורים הפרושים על פני כשליש מקרקעות המדינה. גריעת שטחי אימונים מידי צה"ל והעברתם לשימוש אזרחי מחייבת סריקה של השטח ופינויו מנפלים - על ידי צה"ל או על ידי הרשות לפינוי מוקשים ונפלים במשרד הביטחון (הרלפ"ם). נוכח מצוקת הקרקעות במדינה, קיים מתח מובנה בין הצרכים הלאומיים השונים, ובהם גם הצרכים הביטחוניים.
במסגרת פעילותו בעתות שגרה ובעתות חירום צה"ל משתמש בקרקעות שמקצה לו המדינה לצורך הקמה והפעלה של מתקנים ביטחוניים ולצורך אימון כוחותיו. בשנת 2010 בדק משרד מבקר המדינה את ניהול הקרקעות בצה"ל ואת הבקרה שעושים גורמים אזרחיים על השימוש שהוא עושה בקרקעות שהוקצו לו. נושאי הביקורת העיקריים שנבדקו: היבטים בפריסת מחנות הקבע של צה"ל, ובעיקר - תהליך פינוי מחנותיו ממרכזים צפופי אוכלוסין; טיפול צה"ל במחנות נטושים ; ניהול וניצול של שטחי אש; ופיקוח ובקרה של גורמים אזרחיים על ניהול הקרקעות בצה"ל.
בספר סף המדבר, קו העימות בוחן איל ויצמן את עקירת הבדואים מהנגב הצפוני מנקודת מבט ייחודית. בניגוד לגבולות אחרים שמקיפים את ישראל/פלסטין ומשסעים אותה, סף המדבר אינו מסומן בחומות וגדרות, אלא מתקדם ונסוג בתגובה לשינויי אקלים, ולמדיניות עיבוד קרקעות, עיור וייעור, נישול ויישוב הנובעת מהם. בעוד שמקובל לראות בשינויי האקלים תוצר לוואי של הפיתוח המודרני, ויצמן טוען שאידיאולוגיית “הפרחת השממה“ היתה מאז ומתמיד מטרה מוצהרת, שחרצה את גורל הבדואים שחיו לאורך סף המדבר עשרות ואף מאות שנים.
ברחבי המדינה, בלבה ובשוליה, בערים הגדולות והקטנות, באזורים המיושבים ובשטחים הפתוחים מצויים תשתיות ושטחים ביטחוניים המשתרעים על כמחצית משטחה. מדובר בתופעה גאוגרפית-מרחבית חסרת תקדים בהיקפה המוצגת בספר על היבטיה השונים ובהם הניגוד והדו-קיום בין השימוש בקרקע לצרכים ביטחוניים ולצרכים אזרחיים.
כשליש משטח ישראל וכ-16 אחוז מרצועות החוף שלה נתונים בשליטת מערכת הביטחון. בשטחים הללו אמנם לא בונים וסוללים, אך לציבור אין גישה או יכולת השפעה עליהם. החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה דרשו להתנות העברת תקציב לצה"ל באימוץ מדיניות סביבתית יותר. הפעם, בשונה מבעבר, התקציב לא אושר פה אחד.
החוק נחקק בעקבות החלטת הממשלה כי ישנם שדות מוקשים אשר אינם חיוניים לביטחון המדינה והשארתם מסכנת את אזרחי המדינה שלא לצורך. מטרתו של חוק זה ליצור תשתית נורמטיבית לפינוי שדות מוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה ולהכריז עליהם נקיים ממוקשים ברמת בטיחות מרבית לאזרחים, בהתחשב במחויבויותיה הבין–לאומיות של מדינת ישראל והכל בפרק זמן קצר ככל הניתן. בעקבות החוק הוקמה הרשות לפינוי מוקשים ונפלים (רלפ״ם).
הצעת החוק לפינוי שדות מוקשים אשר אינם חיוניים לביטחון המדינה וקיומם מסכן את אזרחי המדינה שלא לצורך. מטרתו של חוק זה ליצור תשתית נורמטיבית לפינוי שדות מוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה ולהכריז עליהם נקיים ממוקשים ברמת בטיחות מרבית לאזרחים, בהתחשב במחויבויותיה הבין–לאומיות של מדינת ישראל והכל בפרק זמן קצר ככל הניתן. בעקבות החוק הוקמה הרשות לפינוי מוקשים ונפלים (רלפ״ם).
סעיף 23, סעיפ שטחים בעלי חשיבות בטחונית, קובע כי ״בשטח צבאי, האיסורים וההגבלות לפי חוק זה או התקנות והכללים שעל פיו, לא יחולו על צה״ל או על שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר הבטחון.״
אמנת שיתוף פעולה בין צה"ל לבין רשות הטבע והגנים, המסדירה את התנהלות יחידות צה"ל לצד הטבע והחי. האמנה מסדירה את שיתוף הפעולה בתחומים בהם שמירת הטבע ושמירת הביטחון עולים בקנה אחד. האמנה כוללת הסדרת כללי התנהגות ותיאום מקדים בשטחים המשותפים לצה"ל ולרשות הטבע והגנים והקמת מנגנונים לתכנון משותף, בקרה ואכיפה של שני הגופים.
במסמך סווגו שימושי הקרקע בצורה הבאה: שטחי אימונים שאינם משותפים ושאין בהם שמורת טבע והגבלה על הפעילות במקום; שטחי אימונים משותפים, שמלוא שטחם או חלק ממנו מצויים בשמורת טבע או בגן לאומי, ולפיכך מתחייב שיתוף פעולה ותיאום עם הרשות; שטחים מוכרזים או מאושרים כשמורות טבע או גנים לאומיים, שאינם מיועדים לשימוש צבאי, והשימוש של צה"ל בהם מחייב תיאום עם הרשות ובכפוף להוראותיה.
חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים) התשי"ג-1953 (בקיצור: חר"ם) הוא חוק שהתיר למשך שנה ורטרואקטיבית הפקעת קרקעות בידי הממשלה, בעיקר של ערבים, שלאחר מלחמת העצמאות הוקצו ברובם לבסיסי צבא או ליישובים יהודיים. במסגרת החוק הופקעו רוב שטחי הנגב, שברבות הימים נסגרו לשטחי אש ואימונים.
תקנות ההגנה (שעת חירום) הן חקיקה ראשית מנדטורית, שעם הקמתה של מדינת ישראל הפכה לחלק מהמשפט הישראלי. למרות סלידה של המערכת המשפטית מתקנות אלה, הוחלט שלא לבטלן ורובן תקפות עד היום. במסגרת התקנות, סעיפים 125, סעיף שטחים סגורים ו-126, סעיף פיקוח על כבישים, מאפשרים למפקד צבאי להכריז על כל שטח במדינה, למשך כל תקופה, כשטח סגור בעזרת צו. כל אדם שיכנס לשטח כזה ללא היתר, יואשם בעבירה.
תכנית מתאר מקומית מס׳ רנ/265א׳ (מתחם A) : סביבה ונוף
דיווח על עיכובים בבנייה של דיור במסגרת מחיר למשתכן, עקב עיכובים בהנחת תשתיות - בעיקר תחבורתיות. העירייה לא מנפיקה אישורי בנייה עד שילא יונחו התשתיות המתאימות ובינתיים אנשים רבים עוד מחכים לדירה שקנו.
פרסום לפרויקט חלומות בראש העין של קבוצת תדהר - קומפלקס הכולל 4 בניינים, שבונה תדהר עבור קבוצת שיכון ובינוי בשכונת פסגות אפק בראש העין החדשה
דוח מסכם של עבודות סטודנטים במסגרת "אולפן תכנון עירוני" לתואר שני בתכנון ערים ואזורים - הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון. הקורס התמקד בראש-העין, שבתחומה מצויות כיום עתודות הקרקע האחרונות המיועדות לבניה מאסיבית של יחידות דיור באזור המרכז. סביב נושא הפיתוח העתידי קיים מתח מובנה בין השיקולים הלאומיים המובילים את פעילות הממשלה בתכנון ובשיווק קרקעות ובין האינטרסים של העיר ובראשם תכנון כוללני שייטיב עם כלל התושבים בעיר.
הסכם הגג בין ראש העין למדינה בו הוסכם על תוספת של כ-14 אלף יחידות דיור לעיר בתמורה לסיוע של המדינה בהקמה של תשתיות ובניית סל שירותים לתושבים החדשים.
